שם הכותב: תאריך: 21 יולי 2013

מרגישים "תקועים"? רוצים לעשות משהו אחר עם עצמכם? לכו על זה!

לאחר שהפוסט הקודם דן בפתיחת עסק עצמאי אציג כאן את הידע שלי בתור מעריך שווי, כאשר ראשית אציג את הדמות שלי לחיקוי, שהצליחה להגשים את חלומה באותה הדרך.

דמות לחיקוי – רו"ח יצחק סוארי (להלן "יצחק"), ה"מומחה" בהערכות שווי חברות (רבות מהעסקאות הגדולות במשק נתפרו בזכות הערכות השווי שהכין).

סיפורו של יצחק יוצא דופן הודות למגוון העצום של תחנות שעבר במהלך הקריירה שלו:

  • אקדמיה – בין היתר מונה לראש החוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית וראש מכון קסירר למחקר בחשבונאות באוניברסיטת ת"א;
  • מגזר הציבורי – בין היתר מונה לסגן ניצב מס הכנסה, חבר דירקטוריון וועדות שונות בבנק ישראל, במשרד המסחר והתעשייה ועוד. בשנת 2004 היה אחד המועמדים המובילים מטעם ראש הממשלה דאז, מר אריאל שרון, לתפקיד נגיד בנק ישראל, אך סירב להיות מועמד;
  • מגזר הפרטי – בין היתר מונה לשותף במשרד רואי החשבון סומך חייקין, פתח משרד רואי חשבון עצמאי העוסק בהערכות שווי והפך לאיש עסקים עצמאי ובעל שליטה במספר חברות.

פעילותו הענפה והתקדמותו של יצחק בכל "המגרשים", במקביל, יצרו לו מוניטין בתור אוטוריטה בתחום הערכות השווי בישראל ויש אשר טוענים להיותו "המעריך הלאומי". ניתן ללמוד רבות מהערכות השווי שהוכנו על ידי יצחק, אולם, אני רוצה לספר לכם קצת על הבעייתיות בענף הערכות השווי, מה השיטות בהן משתמשים להעריך שווי של חברות ונכסים פיננסים וגם לתת לכם כמה טיפים בנושא.

 הבעייתיות בהערכת שווי חברות ונכסים פיננסים

הערכות שווי חברות ועסקים היו מאז ומתמיד אחד הנושאים הבעייתיים, המסובכים והשנויים ביותר במחלוקת בעולם העסקים: המוכרים נוטים באופן טבעי להפריז בשווי מרכולתם, תוך שהם מדגישים את הפוטנציאל העסקי הגלום בחברה, את תכניות ההרחבה והפיתוח, ואת התחזיות האופטימיות לרווחים עתידיים. הקונים מצדם נוטים מטבע הדברים להמעיט בשווי החברה, תוך שהם מדגישים את הסיכונים הכרוכים בפעילותה, את אי הוודאות בשווקים ואת התחזיות הפסימיות לרווחים עתידיים. הערכות שווי אינה מדע מדויק. העוסקים במקצוע מנסים לאמוד את שווי החברה על סמך תחזיות רווח עתידיות. מאחר שלכל אחד יש תחזיות משלו, קשה למצוא שתי הערכות שווי זהות לאותה חברה.

שיטות וטכניקות הערכת שווי חברות – ישנן מספר שיטות מקובלות בהערכת שווי חברות:

  1. שיטת העסקאות הדומות

שווי החברה בשיטה זו מתבסס על המחיר בפועל של עסקאות דומות שבוצעו בשוק, בין קונה מרצון ומוכר מרצון, ואשר בוצעו בסמיכות למועד הערכת השווי.

כדי להשוות לעסקאות שנעשו בעסקים דומים, יש למצוא עסקאות הדומות מבחינת תחום הפעילות, מאפיינים תפעוליים, מידת הסחירות ונתונים פיננסיים.

שלבי ההערכה בשיטת ההשוואה לעסקאות דומות הינן:

א. איתור עסקאות המתייחסות לעסקים בעלי מאפיינים תפעוליים הדומים לעסק נשוא ההערכה.
ב. מציאת בסיס נאות להשוואת גודלם היחסי של העסקים הדומים והעסק נשוא ההערכה.
ג. חישוב מכפיל ממוצע של העסקאות הדומות והשוואת השווי של העסק נשוא ההערכה על ידי שימוש במכפיל זה.

יתרונותיה של השיטה בכך שהיא משקפת נאותה, דרך המחירים שנקבעו בפועל בין קונים מרצון ומוכרים מרצון, את כל הפרמטרים המשפיעים על השווי, ומונעת את הצורך להתבסס על תחזיות העלולות להיות שנויות במחלוקת. כמו, כן, התבססות על עסקאות שמועד ביצוען סמוך למועד הערכת השווי, מבטיחה כי השווי שמתקבל בשיטה זו יסתמך על מציאות כלכלית וסביבה עסקית דומות, המשתקפות נאמנה דרך מחיר השוק. החיסרון העיקרי של שיטה זו הנו הקושי הקיים, בדרך כלל, למצוא עסקאות דומות, מהן ניתן יהיה לגזור את שווי העסק המוערך.

2. שיטת שווי שוק

במידה שהחברה נסחרת ובעלת סחירות מספקת, שווי השוק שלה, כפי שמשתקף בבורסה (עסקאות רבות בין קונים מרצון למוכרים מרצון) יכול לספק אינדיקציה מהימנה לגבי שוויה.

3. שיטת היוון זרמי מזומנים עתידיים (DCF)

שווי החברה המחושב באמצעות שיטת היוון תזרימי מזומנים עתידיים מבוסס על יכולתה של החברה להפיק מזומנים בעתיד. לצורך שימוש בשיטה זו יש לבנות מודל פיננסי אשר יחזה את תזרים המזומנים הצפוי של החברה, על ידי חיזוי הרווח התפעולי, שיעורי המס והתאמות תפעוליות והוניות, וזאת על מנת לעבור מהרווח החשבונאי לתזרים מזומנים. לשם היוון תזרים המזומנים העתידי להיום יש לקבוע את מחיר ההון הממוצע של החברה  WACC (שיטות להערכת שווי), דהיינו, ממוצע משוקלל של מקורות המימון של החברה.

4. שיטת המכפיל

בשיטת המכפיל מוערך שווי החברה על בסיס היחס הממוצע בענף בו היא פועלת בין שווי השוק לבין פרמטר חשבונאי נבחר. הפרמטרים המקובלים כוללים את הרווח הנקי, הרווח התפעולי, המכירות וההון העצמי. היחס הממוצע בענף בין שווי השוק לפרמטר החשבונאי הרלבנטי מכונה "מכפיל".

5. שיטת השווי הנכסי

שיטה זו מתבססת על שווי נכסי העסק בניכוי התחייבויותיו, במונחים של שווי שוק. שיטה זו מתאימה בעיקר לעסקים בעלי נכסים מוחשיים רבים, כדוגמת חברות נדל"ן. הגישה מתאימה גם להערכת "עסק בפירוק", אך לא בהכרח להערכת פוטנציאל הרווח הצפוי לנבוע מנכסי העסק. החיסרון העיקרי של השיטה נעוץ בעובדה שהשיטה מתעלמת מפוטנציאל הרווחים הקיים בעסק מעבר לנכסים הרשומים בספרי החברה.

 אז מהי השיטה העדיפה בהערכת שווי חברות ? בית המשפט העליון פסק בשנת 2012 (בהרכב מורחב) כי השווי ההוגן של מניות בהצעת רכש מלאה של חברה ציבורית (סעיף 336-337 לחוק החברות, התשנ"ט-1999) ייקבע לפי שיטת היוון תזרים מזומנים ולא לפי שיטת שווי שוק. אציג את הנושא בהרחבה באחד הפוסטים הבאים.

 טיפים בהערכת שווי חברות ונכסים פיננסים

מעריכי השווי המובילים במקצוע מגיעים ממשרות בכירות באקדמיה, במגזר הציבורי או הפרטי. אולם, באופן כללי – המקצוע – מעריך שווי נכסים פיננסים – "די פרוץ".  כדי להיות מעריך שווי נכסים פיננסים, אין צורך לעבור מבחנים או להחזיק ברישיון, מטעם מדינת ישראל (בשונה ממעריך שווי נכסי נדל"ן אשר נדרש לעבור מספר מבחנים ולקבל תעודת שמאי מקרקעין מורשה), ולמעשה, כל אחד יכול להיות מעריך שווי נכסים פיננסים בישראל.

 העצם של הכלב מונחת כאשר דורשת רשות ניירות ערך להגן על הערכת שווי (שלא נעשו הטעיות וטעויות כלפי מעלה/מטה). כל הערכת שווי בנויה על בסיס הנחות מעריך השווי, כאשר המוניטין והניסיון של מעריך השווי הינם היסודות לבניית הערכת השווי והגורם לעמידתה מול רוחות הרשות. לכן, אם ברצונכם לעסוק במקצוע –

יש ליצור מוניטין ושם בתחום הערכות השווי תוך צבירת ניסיון:

באחד מן המגזרים (אקדמיה, מגזר ציבורי / פרטי) – מצוי,

כאשר העדיפות היא לשלב בין המגזרים – רצוי (דוגמת יצחק).

 אני נהנה לכתוב ולשתף, לשווק ולהציג את מרכולתי כשחקן All-Around Player: בידע (כתיבה, קריאה, ניתוח והבנת תכניות עסקיות, דוחות כספיים וחוזים משפטיים), בדמיון (עיצוב ויצירה), ובמידת הצורך גם ביכולת הבישול (רמז לבלוג הבא) – כל זאת, במטרה לעזור ולסייע למצוא את הקריירה המתאימה לכם (על דרך החיוב או השלילה).

הערכת שווי חברת - בלוג 5

שייך לנושאים: הצלחה, קריירה