שם הכותב: תאריך: 05 פברואר 2013

נתונים שמתפרסמים פעם בשנה בשנתון הסטטיסט לישראל מראים, בין היתר, את התנודות ביצוא הישראלי. בשנתון של 2011 רואים כי היצוא הישראלי לשנת 2009 ירד באופן כללי וחזר להיקף של 2008 בשנת 2010 (טבלה 1). למרות הירידה הכללית, היצוא מבוסס טכנולוגיות עילית (high-tech) גדל בשנת 2009 והיצוא של כל הענפים האחרים הצטמצם. במילים אחרות, בשנת 2009, שנה לאחר תחילת המשבר הכלכלי הגדול, ישראל היתה תלויה בענפי טכנולוגית עילית יותר מתמיד ליצירת העושר והצמיחה הכלכלית. אכן, אם אנחנו מנתחים את נתוני היצוא הישראלי לאורך השנים, אפשר לראות כי מעל 75% מזה מתבסס על תעשיות טכנולוגיית העילית והמעורבות עילית (medium high tech). נתון זה לא מובן מאליו ויוצא דופן בנוף הבינלאומי.

Table

טבלה 1- יצוא ישראלי לפי עוצמה טכנולוגית

 מקור- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתונים שונים.

 

הסבר אחד לתרומה הגדולה של תעשיות העילית ליצוא הישראלי נמצא בכמות הגדולה יחסית של חברות הסטארט-אופ והיזמות שמתבססת על מדע וידע אפליקטיבי. אכן מחקרים  מראים כי רוב היצוא הישראלי מקורו בחברות ש"נולדות גלובלית", חברות סטארט-אפ שמצליחות למכור את מוצריהן בשוק הבינלאומי מהמכירה הראשונה, למרות הגיל הצעיר שלהן, הגודל הקטן שלהן והיעדר הצלחות מוכחות או שם מותג.

 למרות התרומה הגדולה של תעשיות טכנולוגיית העילית לחברה הישראלית, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים לאורך השנים כי פחות מעשרה אחוזים מכלל המועסקים, מועסק בתעשייה זאת. יתר על כן, רובם הינם בעלי השכלה אקדמית, בוגרי יחידות עילית של צה"ל ותושבי מרכז הארץ. מתוך כלל המועסקים בתעשייה זאת, רק 36% נשים מועסקות ו-64% גברים. זאת תעשיה שמעסיקה בעיקר גברים יהודים חילוניים; לאוכלוסייה הערבית ולחרדים קשה מאד למצוא תעסוקה בתחום זה. הן בגלל העדר השכלה גבוהה, היעדר שרות צבאי בכלל או ביחידות המתאימות בפרט ובגלל מקום מגורים והשתייכות חברתית. כמו שהנתונים מראים, זאת תעשיה שאף בקרב האוכלוסייה היהודית החילונית ממרכז הארץ, אינה מעודדת נשים לקחת חלק.

 ממצאים אלו מצביעים על מספר דברים. ראשית, נראה שתרומתה של תעשיות שמתבססות על טכנולוגיות עילית הולכת וגדלה. הדבר יצר צמיחה רבה בתל"ג הישראלי בעשור האחרון וגם יצר עושר גדול יותר בחברה הישראלית. יחד עם זאת, החברה הישראלית תלויה ברובה בשכבה דקה מאד של מועסקים ויזמים. לאורך השנים קיימים ניסיונות לעודד יזמות בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית אך ללא הצלחה גדולה. נראה שכל עוד לא נצליח להגדיל את באופן משמעותית את אחוזי הצעירים אשר פונים להשכלה גבוהה ויחשפו לתרבות של יזמות, קשה יהיה להרחיב את אחוז העובדים בחברה הישראלית אשר עוסקת בענפי טכנולוגיה עילית.