שם הכותב: תאריך: 06 פברואר 2013

למטבע ההצלחה יש גם צד שני, חשוב לא פחות – וזה הכישלון. לא תמיד הכישלון הוא ההפך הגמור מהצלחה ולא תמיד הוא בא במקומה. הדברים מורכבים ומסובכים בהרבה. לדעתי, הכישלון הצורב ביותר הוא מצב שבו לא נעשה שום דבר, לא היה ניסיון לעשות משהו והעניינים ממשיכים להתנהל כסדרם. אם ליזם או לממציא יש רעיון מעולה והוא לא עושה, וגם לא מנסה לעשות, משהו עם הרעיון הזה, הסיכוי שלו להצליח אפסי. אבל במקביל, גם הסיכוי שלו להיכשל אפסי.

מי שלא עושה כלום לא נכשל; ובמקרים רבים, אנשים שפוחדים מהכישלון פשוט קופאים על שמריהם ואינם מתפתחים או מחדשים דבר בחייהם. זה נכון לא רק בתחום העסקי. לפַּחַד מכישלון יש השלכות חשובות על כל תחומי החיים. בין אם מדובר בזוגיות, עבודה או קריירה, אנשים רבים יעדיפו לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות כלום – העיקר לא להיכשל. משום כך, למשל, יהיו רווקים שלא יתחילו עם בנות מפחד שישמעו מהן תשובות שליליות. יש גם אנשים שבמסגרת עיסוקם פוגשים מישהו שיכול להתאים לרשת החברתית שלהם, אבל הם מתביישים לפנות אליו, להגיש לו כרטיס ביקור או לקחת ממנו כרטיס ביקור. בעיניי גם זה כישלון.

התמודדות אמיצה עם כישלון משמעותה להמשיך במלוא הקיטור, ללכת הלאה. יש אנשים שכל כישלון, ולו גם הקטן ביותר, משתק אותם לאורך זמן. ויש אנשים מזן אחר לחלוטין. אנשים אלה ממתינים לכישלון בפינה, יודעים שהוא חלק מהחיים האמיתיים, מודעים לעובדה שהוא בלתי נמנע. הם רק לא יודעים מתי זה יקרה. אבל במוקדם או במאוחר זה קורה. ואז השאלה היא אם למרות הכישלון הם יהיו מסוגלים (מבחינה רגשית ומקצועית) להמשיך לפעול, לעבוד ולתפקד. השאלה הזאת, ולא השאלה אם הכישלון יעצור את כל התהליך, היא לדעתי השאלה הנכונה.

אנשים שהצליחו בחיים שלהם הם אנשים שהמשיכו לעבוד ולתפקד היטב גם לאחר שחוו כישלון. כלומר, כיוון שהכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהחיים בכלל (ושוב, לא רק מעולם הניהול, העסקים או היזמות), צריך לדעת להתמודד איתו היטב בלי שיגרום להרמת ידיים או לשיתוק. האם נפילותיו החוזרות של תינוק שלומד ללכת גורמות לו או להוריו לוותר על ניסיונות נוספים? האם שיקול דעת מוטעה של עובד המוביל לייצורן של שישים יחידות פגומות היא עילה לפיטוריו? ואולי כדאי דווקא לחשוב שכעת אין הרבה סיכויים שהוא יעשה שוב את אותה הטעות? עם הכישלון צריך לדעת להתמודד לא רק ברמה האישית של כל אדם, אלא גם ברמה המחלקתית ואפילו הארגונית.

בהקשר האמור אני נזכר בסיפור זן ידוע מאוד. אני מאמין שהרבה קוראים כבר מכירים אותו, אבל הוא ממחיש בצורה טובה מאוד את הרעיון של הכישלון. מסופר בו על שני נזירים, צעיר ומבוגר, שמקבלים מאב המנזר הוראה לעבור למנזר חדש שנמצא במרחק הליכה של יום אחד. בבוקר היום המיועד הם אורזים את חפציהם הדלים ומתחילים בהליכה הקשה. רגעים אחדים אחרי יציאתם לדרך הם פוגשים נערה יפהפייה שעומדת על שפת נהר ופונה לבקש את עזרתם. אנא, היא מתחננת, עזרו לי לחצות את הנהר העמוק והגועש. הנזיר הצעיר מפנה לנערה עורף, אבל דווקא הנזיר המבוגר יותר קד קידה עמוקה, מעמיס את הנערה על גבו ומעביר אותה לצד השני. כאן הוא מוריד אותה, קד בפניה, חוצה שוב את הנהר וחוזר למסלול ההליכה שעליו ממתין לו הנזיר הצעיר. השניים ממשיכים בדרכם שנעשית קשה ותלולה יותר ויותר, אבל הנזיר הצעיר לא יכול להירגע. הייתכן, הוא תוהה בינו לבינו, שדווקא הנזיר שמלמד אותי בשנים האחרונות להתנזר מהנאות החיים ולכבוש את היצר ייגע באישה צעירה ויפה ויישא אותה על גבו? כיצד היה יכול לעשות כדבר הזה? עם ערב מגיעים שני הנזירים למדרגות שמובילות אותם למנזר החדש. בנקודה הזאת לא יכול הנזיר הצעיר להתאפק עוד והוא שואל את עמיתו המבוגר, "איך אתה, הנזיר שאליו אני נושא כל העת את עיניי בהערצה מלאה, שמלמד אותי שלא לחשוב על נשים, איך אתה בעצמך נוגע באישה?". מביט הנזיר המבוגר בנזיר הצעיר ועונה לו בקול אבהי וחם, קולם של אנשים חכמים במיוחד, "בני, הבוקר אני השארתי את האישה הזאת בצדו השני של הנהר, ואילו אתה סחבת אותה איתך כל היום".

ברמת ההגדרה, כישלון הוא מצב בו בוצעה פעולה מסוימת אבל היא לא עלתה יפה. לעיתים היא נכשלה כי לא היינו ערוכים לקראתה מספיק ולעיתים היא נכשלה פשוט מפני שמלכתחילה לא היה לה סיכוי להצליח. לעיתים הכישלון היה צפוי מראש ולעיתים הוא בא לנו במפתיע. כך או כך, הייתה פעולה והיא לא עלתה יפה. היא נכשלה. אדם שכישלונות מפחידים אותו, גם יכולתו להתמודד עם הצלחות היא אפסית. הסיבה לכך פשוטה. לכל הצלחה קודמת סדרה של כישלונות. מי שלא יתגבר על הכישלונות לא יגיע להצלחה. ואם ההצלחה מקדימה במקרה את הכישלון קוראים לזה "מזל של מצליחים". אבל קיצורי דרך כאלה נדירים ביותר.

שייך לנושאים: הצלחה, יזמות, קריירה