שם הכותב: תאריך: 29 אוקטובר 2013

הפרק הראשון בסדרה דן ברקע ובנושאים כלליים אודות היתרונות לשימוש בטכנולוגיית "מחשוב ענן". בפרק הבא, נדון ביישוום הטכנולוגיה בשוק הנדל"ן ועל היתרונות העסקיים הרבים הנובעים מכך…

אחת המגמות המדוברות ביותר כיום בעולם הטכנולוגיה היא המעבר ל"מחשוב ענן" ("Cloud Computing") במסגרתו עוברים עוד ועוד שירותים, שהיינו רגילים לצרוך דרך תוכנות המותקנות במחשב האישי, אל רשת האינטרנט. פעם רוב המידע שעבדנו איתו היה שמור על הכונן הקשיח של המחשב הביתי או על שרת ארגוני בחדר המחשב גם זה השתנה היום. בין אם מדובר בתיבת הג'ימייל, רשימת החברים בפייסבוק או מידע ארגוני של חברה גדולה – הכל נשמר בשרתים מרוחקים שלעיתים מאוגדים במה שזכה לכינוי חוות השרתים. במגזר הצרכני המגמה היא בכלל מעבר למחשבים אישיים לסמארטפונים, טאבלטים ומחשבי ultra-thin המאופיינים בנפח איחסון פנימי נמוך מתוך כוונה כי מידע בהקפים משמעותיים יישמר באתר מרוחק.

תשומת הלב סביב מחשוב ענן כיום נמצא בשיאו. השילוב של טכנולוגיות מבוססות אינטרנט, וירטואליזציה וחוות השרתים הענקיות מאפשר דרך חדשה לעשיית עסקים וחברות רבות כבר אימצו את התפיסה החדשה. שימוש במחשוב ענן מאפשר במקרים רבים חסכון כספי במיוחד בשלב ההשקעה ההתחלתית במערכות מידע ומאפשר חסכון ניכר בזמן הטמעה.

על פי המחקר האחרון של סיסקו בתחום, כמות המידע בעולם שמאוחסן בחוות השרתים ייגדל מ- 1.1ZBs[1] ב-2010 ל- 4.8ZBs ב-2015 – גידול של יותר מפי 4. מתוך זה הגידול של מחשוב ענן מרשים עוד יותר: מ- 130EBs[2] (או 11% מסך התנועה ב-2010) ל- 1.6ZBs (או 34% סמך התנועה ב-2015), גידול של פי 12. זוהי כמות מידע שקשה לדמיינה שכן על פי ההערכות השונות הקיבולת של כל הכוננים הקישחים מכל הסוגים היום ביחד היא פחות מ- 0.5ZBs.נציין כי מרבית התנועה בשרתים, אגב, אינה נובעת משימושי פייסבוק או Youtube אלא משימושים פנים ארגוניים לרבות אחסון, עיבוד וגיבוי מידע.

מגמה נוספת שתורמת לגידול התנועה בשרתים הוא מה שנקרא big data. מדובר במידע שנאסף מהתנהגות צרכנים ברשתות החברתיות, מובייל (כולל מידע גיאוגרפי) וכדו'. Deloitte מעריכה כי עד סוף 2012 כ-90% מחברות Fortune500 ישיקו פרויקטים או פיילוטים בתחום.

לאור הגידול העצום של המידע, גובר הקושי בתפעול לוגיסטי של השרתים בתוך הארגון וארגונים רבים מעדיפים להעביר את השרתים שלהם למרכזי נתונים –  אלה הם בנינים שבנויים בסטנדרטים מיוחדים כפי שנפרט בהמשך. כלומר מרכז נתונים יכול להכיל חוות שרתים של מספר רב של ארגונים או להיות שייך רק לארגון אחד.

ענקיות המידע דוגמת גוגל או פייסבוק מתפעלות חלק מחוות השרתים העצומים שלהן בעצמן כאשר חלק אחר נמצא במרכזי מידע של חברות מרכזי נתונים. לגוגל, בנוסף לחוות השרתים בארה"ב יש חווה ענקית בפינלנד –קרוב לחוג הקוטב הצפוני. פייסבוק מתכננת לבנות חווה ענקית בצפון שוודיה אשר אמורה לשרת חלק ניכר מהמשתמשים שלה. המיקומים האלה אינם מקריים – במקומות הקרים כגון אלה ניתן לחסוך חלק מעלות קירור מרכז הנתונים שהינה חלק משמעותי מתפעול החווה וזאת בנוסף לזמינות מקורות זולים של אנרגיה ירוקה כגון הידרו-אנרגיה.

לא את כל המידע אפשר להעביר לקוטב הצפוני שכן רגולטורים בחלק מהמדינות אינם מאפשרים להעביר חלק מהמידע מחוץ לגבולות המדינה. ברור למשל כי גורמי ביטחון לא ייתנו את הסכמתם שמידע על שיחות שבוצעו בחברת התקשורת יאוחסן במדינה אחרת גם אם יש בכך יתרונות טכנולוגיים או תפעוליים. זוהי אחת הסיבות, בנוסף לתשתית הסיבים האופטיים הלא מפותחת בישראל, לכך שגם בארץ יש לא מעט חוות שרתים – הגדולה שבהן היא חוות השרתים של חברת מד-1 באזור הצפון.

[1] Zettabyte  = 1021 bytes

[2] Exabyte =  1018 bytes