שם הכותב: תאריך: 22 פברואר 2013

פני שוק העבודה כבר לא תמימות כפי שהיו בעבר, האסכולה הקפיטליסטית אמנם אפשרה פיתוח מואץ של השוק החופשי והגשימה חלומות לרבים אך עם השנים נצברו קמטים ושומנים שאפילו ניתוחים פלסטיים לא יועילו. האם שיטת שוק העבודה מתקרבת לסופה?

בעוד כעשרים שנה, שוק העבודה לא יהיה מסוגל לספק תעסוקה למרבית אוכלוסיית העולם, רובוטים ומחשבים יתפסו את מרבית המשרות, תאגידים ינהלו מדינות באופן גלוי, ממשלות יעניקו קצבאות במקום שכר וינסו להגביל ילודה בדרכי חקיקה שונות, אלה רק חלק קטן מהספקולציות שעשויות להתרחש בעתיד.

"אנו מעצבים את הכלים שלנו ולאחר מכן הכלים שלנו מעצבים אותנו" אמר מרשל מקלוהן שהיה אחד מגדולי חוקרי המדיה וראש המרכז לתרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת טורונטו.

שדרוג "ארגז הכלים" באמצעות חידושים טכנולוגיים, צמצום במשאבי אנוש והתייעלות, יוצרים דילמה לא פשוטה נוכח קצב ריבוי האוכלוסין וגידול תוחלת החיים. לא פעם עולה השאלה: "כיצד שוק העבודה יתמודד בעתיד עם הביקוש לתעסוקה?"

בעבר, בתקופת קום המדינה, היה חשוב להקים מפעלי טקסטיל שיספקו מקומות  עבודה ופרנסה לאלפי משפחות של עולים חדשים. הפתרון אמנם היה טוב באותן השנים, אך כאשר נפתחו השווקים מ"בחוץ" היה קשה מאוד להתחרות בהם. על מנת להשיג יתרון יחסי, ישראל פיתחה בשנות ה-90 את שוק הטכנולוגיה המתקדמת וההייטק שהניע את המשק הישראלי קדימה והפך אותנו במהרה ל"סטארטאפ-ניישן". עם זאת, יצר הדבר בעיות נלוות כמו פערי שכר גבוהים בחברה, ריכוז מקומות עבודה בערים הגדולות וענפים אחרים שהופלו תקציבית.

שוק העבודה ב

עידן הגלובלי-מודרני מתאפיין בעיקר בסטנדרטים של יעילות קשוחה וחסרת פשרות, ואכן, תהליכי ניצול משאבים וכח אדם נמצאים כל הזמן במגמת עלייה. הרצון למקסם רווחים ולמכור ביוקר נתקל בתחרות לא פשוטה עם שווקי המדינות המתפתחות ( BRIC- Brazil, Russia, India and China), שמספקות מוצרים ושירותים בזול. גם גמישות ניהולית בארגונים היא כבר מזמן  לא מילה גסה, מאחר שהיא מהווה מרכיב מרכזי בהתייעלות וגורמת לעובדים רבים לנוע בין עבודות ופרויקטים שונים בתדירות גבוהה. מכאן נראה שצמדי המילים "קביעות בעבודה" ו"פנסיה תקציבית" יישארו חקוקים בדפי ההיסטוריה של הדור הקודם.

ניתן לראות כיום כי ישנה מגמה ברורה בהחלפת משרות אנושיות ע"י רובוטים ומכונות חכמות. למשל, מבלי ששמנו לב, נכחדו כמעט כל מקרני הסרטים מאולמות הקולנוע, והוחלפו עיי מערכות הקרנה דיגיטליות. ישנם רובוטים רבים הפועלים ביעילות רבה ומסוגלים להחליף, למשל, עובדים בתחום הניקיון, המזון או תיקון תקלות, וכן בתחומים רבים אחרים. כך גם עשויים להיכחד תפקידים ומקצועות נוספים בעתיד.

הסרטון הבא מציג רובוט שעשויי להחליף את דיילות אויר במטוס: The new innovative Beverage System

חידושים טכנולוגיים רבים מהווים אלטרנטיבה יעילה וזולה לכוח עבודה וכבר כיום מחשבי-על בעלי בינה מלאכותית יודעים לפתור בעיות סבוכות בהשקעת מינימום זמן ואנרגיה. שינויים אלו בשוק העבודה עשויים להשפיע באופן מהותי על רמות האבטלה בעתיד; ענף החקלאות למשל, עדיין עובר תהליך שינוי מקיף שבו מהנדסי רובוטיקה ומכונות מחליפים את פועלי השדה הזרים ברובוטים חכמים שאחראים באופן אוטומטי על ההשקיה, הזריעה, הגיזום, ההדברה ואיסוף התוצרת. כל זאת ללא מגע יד אדם. מהנדסי מזון וגנטיקה יוצרים באמצעות הנדסה גנטית פירות וירקות איכותיים, עמידים יותר לנזקי הטבע וטפילים, בעלי טעם משודרג וחיי מדף ארוכים יותר.

צפו בכתבה הבאה של גלובס בנושא זה: המוח היהודי: טכנולוגיות ישראליות פורצות דרך

אילו תחומים יהיו אטרקטיב

יים בעוד מספר שנים?

מקצועות הטכנולוגיה וההייטק יישארו אמנם אטרקטיביים, אך התחום הבולט שבו אני רוצה להתמקד הוא אבטחת מידע. מדובר בתחום שלדעתי יהיה רווחי מאוד בשנים הבאות, אך בד בבד ידרוש גם הבנה בתחומים נוספים כמו הצפנה מולקולארית . להרחבה: מחשב ביולוגי

רמת המודעות לסביבה תהיה גם היא במגמת עלייה ויידרשו פתרונות יצירתיים ליצירת סביבה ירוקה יותר ולעולם מזהם פחות. יידרשו פתרונות יעילים יותר בתחום האנרגיה הטבעית ממקורות בלתי מתכלים כגון: אנרגיה גיאותרמית (משכבות פנים כדור הארץ), ניצול גלי הים והרוח, וכן ניצול טוב יעיל יותר של אנרגיה סולרית ואגירתה. תחום הביומד וההנדסה הגנטית יהיו תחומים פופולאריים ביותר וניתן יהיה להשתמש בריצוף ה DNA לצרכים שונים, כגון מציאת מרפא למחלות שונות, אגירת מידע והצפנה, וכן יצור וניתור על חומרים שונים באמצעות החדרת גנים לצמחים ובעלי חיים.

בעתיד רובוטים ומחשבים "חכמים" יתפסו חלק ניכר מעבדותינו ומפעולות השגרה בחיי היומיום. כתוצאה מכך יתפנה זמן רב, תרבות הפנאי תתפתח, ותפקידים הקשורים לניהול תוכן, תיירות ואטרקציות שונות יהיו מבוקשים לדעתי עד מאוד.

הסרטון האחרון הוכן עיי סטודנטים מהחוג לתקשורת חזותית ב"בצלאל", ומציג באופן יצירתי את עתידה של תרבות הפנאי.  Sight

התקווה היא שבעתיד הקרוב, מוחות אנושיים ומחשבים ישולבו בקשר חזק מאוד, וששותפות זו "תחשוב" בצורה בה אף מוח אנושי לא חשב קודם לכן, ותעבד מידע בצורה חדשה, זרה לחלוטין למכונות עיבוד המידע המוכרים לנו כיום. (ג'יי סי אר ליקליידר)  מתוך החיבור "סימביוזת אדם-מחשב".

Chess